
בשנות הארבעים-חמישים לחייה של האישה, ולפעמים בתוך כדי גיל הפוריות, מתחילות להופיע תופעות גופניות שלא היו מוכרות לה. היא מתחילה לעלות במשקל, מרגישה התקפים קלים של דיכאון, הדחף המיני לא מה שהיה פעם, היא מתקשה לישון בלילה, מתעייפת בקלות, לפעמים היא סובלת מכאבי ראש, הזעה לילית רבה, והמחזור החודשי השתנה לחלוטין – לעתים הוא מלווה בכאבי בטן ובדימום רב עם קרישי דם או בדימום מועט. בתקופה כלשהית של החיים, כל אישה עוברת שינויים גופנים ומנטליים כתוצאה שינויים ביולוגים שמתפתחים כתוצאה מגורמים שונים שנתאור בהמשך.
לפעמים בתקופה מאוחרת האישה סיימה את גידול הילדים, היא מנסה להגשים את העצמה, מחפשת אופקים חדשים שיוכלו לתת מענה להגשמת עצמית, מחפשת עבודה חדשה או עיסוק שמעניין אותה, ולכן חייבת להיות בריאה כדי למלא את משימתה. אולם מתחילים להופיע שינויים, לא קצרים, חזקים ודרמתיים – כפי שהיו בתקופת ההתבגרות; אלה שינויים ממושכים ובהם תיאורים של הפרעות מנטליות וגופניות חזקות, הנובעות מעליות וירידות משמעותית ברמה ההורמונלית, המלוות בסימפטומים חדשים וטורדניים. התברר לי שתלונות אלה יכולות להופיע בכל תקופות של בחיי האישה וכן חילקתי אותה לשלושה שלבים:
שלב ראשון: לפעמים הפרעות אלה מופיעות במחזור החודשי כבר בגיל צעיר יותר, גיל עשרים-שלושים, תוך כדי מחזור חודשי סדיר, אולם מופיעים סימפטומים קשים בזמן המחזור או זמן קצר לפניו (תסמונת קדם-וסתית).
שלב שני: התלונות מופיעות בגיל שלושים-ארבעים, ובהן האישה מרגישה שינויים בגופה המבשרים לה את הבאות, וסימפטומים המופיעים קצת לפני המחזור החודשי, קיימים קשיים להיכנס בהיריון, היית הפלה או שהמחזור החודשי אינו מסודר (תקופת הקדם-מנופאוזה).
שלב השלישי: בגיל ארבעים-חמישים, עם הפסקה חלקית או מוחלטת של המחזור החודשי, היא מודעת לסימפטומים מטרידים שילוו אותה במשך זמן רב. הסימפטומים האלה מבשרים את בואו של גיל המעבר, גיל הבלות (המנופאוזה).
תסמונת קדם-וסתית (PMS)
הסימפטומים מופיעים לפני או תוך כדי המחזור החודשי בגיל עשרים-שלושים. אצל מרבית הנשים, התופעות שנתאר בהמשך מופיעות כשהן עדיין מקבלות מחזור חודשי פחות או יותר מסודר. בתקופה זאת של החיים האיזון ההורמונלי בין האסטרדיול והפרוגסטרון מתחיל להשתנות, למרות שעדיין יש מחזור מסודר וביוץ. ברוב המקרים, האישה מקבלת את התופעות האלה כחלק מהמחזור החודשי שלה וכחלק מהיות אישה. אבל היא יכולה להקל את התופעות האלה אם תוכל לדעת מה הן הסיבות לכך והגורמים הקשורים להתפתחות של התופעה.

איור 1 – תרשים של המערכת ההורמונלית המסדרת את המחזור החודשי. שימו לב שבחצי השני של המחזור רמת הפרוגסטרון צריכה להיות מעל זאת של האסטרוגן [אסטרדיול(E2)], וחום הגוף עולה מעל 36.7 מעלות. במצב של תסמונת קדם-וסתית חום הגוף יורד ל-36.5 או מתחת לזה ורמת הפרוגסטרון היא מתחת לרמה האסטרוגן [אסטרדיול(E2)] (מחזור_ חודשיhttps://he.wikipedia.org/wiki/)
- חוסר איזון הורמונלי: הסיבה העיקרית לתופעה זאת היא חוסר איזון הורמונלי בין האסטרדיול והפרוגסטרון, והיא מתרחשת מיד אחרי הביוץ (איור 1). כפי שאנו רואים באיור זה, באופן נורמלי רמת הפרוגסטרון במחצית השנייה של המחזור צריכה להיות גבוהה יותר מרמת האסטרוגן (אסטרדיול) לפחות בסדר גודל של 50:1 (P/E=Progesterone/Estrogen). כאשר המצב אינו כפי שצריך להיות, מתרחשות תופעות גופניות מאוד מטרידות לאישה, והיא מחפשת הקלה על ידי נטילת כדורים להרגעת הכאבים, שוכבת במיטה עד שהתופעות חולפות או מבקשת עזרה של רופא נשים. בדרך כלל היא מקבלת גלולות של הורמונים סינתטיים להסדרת המחזור החודשי ולהרגעתו.
התלונות השכיחות בתקופה זאת הן:
1. כאבי בטן חזקים קצת לפני המחזור או במשך המחזור עצמו;
2.המחזור החודשי קשה ומופיע בו הרבה דם או דם קרוש הגורם לאנמיה מחוסר ברזל;
3.תקופות של עצבנות יתר, עייפות, התקפי חרדה או דיכאון;
4.מחשבות מעורפלות, כאבי ראש או מיגרנות, סחרחורות, התעלפות, חוסר ריכוז;
5.כאבים במפרקים, כאבי גב, בצקות ברגליים;
6.נפיחות בבטן, גזים, תאווה למזון מתוק;
7.ידיים ורגליים קרות;
8.רגישות יתר ונפיחות בשדיים;
9.אינה מצליחה להיכנס להיריון או שעברה הפלות חוזרות;
10.דלקות חוזרות בדרכי השתן;
11.התקפי אסטמה, אלרגיות ואקנה;
12.הפרעות בשינה.
בתקופה זו, של תסמונת קדם-וסתית, התלונות יכולות להיות קשות עד כדי הפרעות בלימודים, בנישואים או ביחסים הבין אישיים. יש לציין שבחצי הראשון של המחזור החודשי ההורמון השולט הוא האסטרדיול (E2), הורמון חזק ופעיל מאוד. אחרי הביוץ השחלות אינן מייצרות מספיק פרוגסטרון, וכתוצאה מכך בחצי השני של המחזור החודשי קיים גירוי יתר של ההורמון אסטרדיול (E2), המוח מייצר פחות חומר בשם GABA וסרוטונין. ה-GABA הוא מוליך חשמל בתאי העצב, החוסם גירויים חשמליים בעלי עוצמה במערכת העצבים, ולכן הוא פועל כחומר מרגיע ומרסן את העוצמה של הגירויים החזקים בין תאי המוח הנוצרים בהשפעת האסטרדיול (E2). הוא גם מסייע להרפיית השרירים. הסרוטונין הוא גם מוליך חשמל שמרגיע ולכן מונע דיכאון, ורמתו בתקופה זאת של המחזור נמוכה גם היא. מכיוון שקיימת רמה יחסית גבוהה של אסטרוגן לעומת הפרוגסטרון, כלי הדם מתרחבים, ומופיעים התקפי מיגרנה או סחרחורות בגלל לחץ הדם נמוך. ברחם לא נוצרים התנאים כדי שהעובר יוכל להתפתח במיוחד אם חום הגוף שנמדד בפה הוא פחות מ-37 מעלות. לכן האישה מתקשה להיכנס להיריון ואפילו מפילה.
הטיפול הקונבנציונלי במקרים אלה הוא סימפטומטי בלבד: טיפול בהורמונים סינתטיים להסדרת המחזור, תרופות נגד דיכאון או נגד כאבים. ההורמונים הסינתטיים גורמים לירידה בייצור העצמי של הורמוני המין בשחלות, והמחזור החודשי נמצא תחת השפעה של הורמונים סינתטיים. עקב כך מופיעות תופעות לוואי רבות הקשורות לגישה טיפולית זו, ובסופו של דבר לעתים המטופלת נאלצת להפסיק ליטול את התרופות האלה. אולם לאחר שאנו יודעים מה היא הסיבה לתופעה זאת, רצוי לבצע בדיקת דם לאסטרוגן ולפרוגסטרון ביום העשרים או העשרים ואחד של המחזור כדי לאמת את התופעה – רמת פרוגסטרון נמוכה יותר ביחס לאסטרוגן (E2) יחס P/E (Progesterone/Estradiol) הוא פחות מ-50 (לעתים 20-5 ( (איור 2).

– נערה בת שבע עשרה עם תלונות שמתאימות לתסמונת קדם-וסתית. הבדיקה בוצעה ביום ה-21 של המחזור ומראה רמה גבוהה של ארסטדיול (452 picomol/L) לעומת פרוגסטרון (4.6 nanomol/L). היא נמצאת בסטרס בגלל בעיות אישיות שגרמו לרמה גבוהה יחסית של קורטיזול, הנמצא בגבול העליון של הנורמה (צריך להיות בחצי התחתון של הנורמה). כתוצאה מכך הקורטיזול משבש את ייצור הפרוגסטרון. היחס P/E הוא 10.60 (4.8 מחולק ב-0.452) (היחידות של האסטרדיול קטנות פי 1,000 מאלה של הפרוגסטרון)
קיימים גורמים אחדים שיכולים לתרום להתפתחות של תסמונת קדם-וסתית:
- סטרס: תסמונת זאת מופיעה בנשים מעשנות עם הפרעות פסיכיאטריות קלות, שעברו ניצול מיני. טראומה גופנית או שנמצאות בסטרס ממושך בגלל סיבות אישיות (איור 2). כתוצאה מכך בחצי השני של המחזור החודשי קיימת רמה גבוהה של קורטיזול, התופס את מקומו של הפרוגסטרון בקולטנים של השחלות, וייצור הפרוגסטרון פוחת. כך נוצר מצב של שליטת השפעה הורמונלית של האסטרדיול על הפרוגסטרון;
- חשיפה לחומרים כימים בעלי השפעה דומה של אסטרדיול (השפעה אסטרוגנית): בגלל חשיפה ל-xenoestrogens, נושא שנדון בו בהמשך;
- שינוים בולטים ברמת הסוכר בדם: קיימת תנודתיות גדולה ברמת הסוכר והאינסולין בדם: (עליה משמעותית או ירידה מתחת לנורמה), גורמים להפרשה מוגברת של קורטיזול;
- רמה גבוהה של קורטיזול: עלולה לגרום לייצור מוגבר של הורמון אחר, פרולקטין, המפחית את הייצור הטבעי של פרוגסטרון באישה ושל טסטוסטרון בגבר;
- ירידה בייצור של הורמון בלוטת התריס: בתקופה זו מתרחשים גם הסימנים הראשונים של תת-פעילות של בלוטת התריס בגלל עלייה ברמת הפרולקטין והקורטיזול והירידה ברמת הפרוגסטרון. טיפול בהורמונים סינתטיים להסדרת המחזור או למניעת היריון, נגד דיכאון או פסיכוזה ותרופות למניעת צרבת, מחמיר את המצב ומביאם להתפתחות של תת-פעילות של בלוטת התריס (ראו עמוד על תת-פעילות של בלוטת התריס), מכיוון שתרופות אלה משתקות את הפעילות של האנזים 5'-deio, שתפקידו להפוך את ההורמון T4 להורמון פעיל, T3. לכן החום בפה במקום לעלות ל 37 מעלות(איור 1) יכול להיות פחות מ-36.5 מעלות במחצית השנייה של החודש;
- התפתחות של תהליכים דלקתיים: בתקופה זאת של החיים האישה עלולה לפתח תהליכים דלקתיים שונים או מחלות אוטואימוניות. תהליכים דלקתיים אלה מעלים את רמת הקורטיזול והאסטרוגן ומורידים את רמתו של הפרוגסטרון וה- T3. אחד הדברים התורמים להתפתחות של תהליכים דלקתיים אלה הוא התזונה רבת הקלוריות ורבת הפחמימות הפשוטות, השומן הבלתי-רווי, שומן הטרנס או המאכלים המטוגנים. תזונה כזאת גורמת למחסור באבץ, ויטמיני C ו-B ולהפרעות הורמונליות כגון עלייה ברמת האינסולין, האדרנלין, הפרולקטין והקורטיזול כמו גם לירידה בפרוגסטרון. טיפול בהורמונים סינתטיים מפחית את רמת האבץ והוויטמין B;
- עודף משקל: גורמים שתיארנו קודם מעלים את התעבה למאכלים מתוקים ולעליה במשקל. מכיוון שבתאי השומן מיוצר גם האסטרדיול, מצב זה המעלה עוד יותר את רמת האסטרדיול בדם.
אז מה עושים?
קודם כול צריכים לבצע בדיקות דם לאימות המצב. בדיקות הדם אצל אישה שעדיין מקבלת מחזור, צריכות להתבצע כאמור ביום העשרים-עשרים ואחד של המחזור (הספירה של המחזור מתחילה ביום הראשון של הווסת). במידה שהתלונות של המטופלת ויחד עם בדיקות המעבדת מתאימים לתסמונת זה, היא צריכה לקבל טיפול הורמונלי חילופי לאיזון המצב ובצורה מבוקרת. יש לעקוב אחרי מדידת חום בפה עד שהוא מגיע ל-37 מעלות. כך, אנו מוצאים את המינון המתאים של ההורמונים הביולוגים שהיו חסרים עד להיעלמות של כל התופעות ועד שהמחזור החודשי חוזר להיות תקין (איור 3).

איור 3 – הנערה מאיור 2 אחרי טיפול בהורמונים ביולוגיםי. ביחד עם הקלה בסימפטומים, היחס P/E ביום ה-22 של המחזור עלה מ 10.6 ל- 84
בנוסף לטיפול בהורמונים הביולוגיים, יש ליטול מולטי-ויטמין, אבץ, תזונה עם סיבים תזונתיים רבים, ירקות ופירות טריים, שמן זית, להפחית את הסטרס, להפסיק לעשן, לאכול דיאטה חלבונית כדי להעלות את החומצה האמינית טריפטופן (חומר גלם להורמונים של בלוטת התריס), לבצע פעילות גופנית ולהימנע מפחמימות פשוטת וממטוגנים. לפעמים יש צורך להוסיף טיפול בהורמונים טבעיים של בלוטת התריס. כדי לשפר עוד יותר את המצב.
תקופת הקדם-מנופאוזה
כאשר האישה מגיע לגיל שלושים עד ארבעים, היא נמצאת במצב של סטרס כרוני מכיוון שהחברה והעבודה דורשות ממנה להיות יעילה, ילדיה דורשים תשומת לב ומעל לכול – היא צריכה להיות גם אישה, יש לה ילדים לטפל בהם או שהיא מתקשה להיכנס להיריון. לפעמים היא בדיאטה קיצונית או צמחונית, מעשנת, משתמשת בסמים, החליטה להיכנס להיריון והפסיקה ליטול גלולות למניעת היריון אחרי שימוש ממושך בהן או שקיבלה טיפול כימותרפי או אחר. במקרים אלה הסימנים של קדם-המנופאוזה מתחילים בשנים אלה, ולפעמים לפני כן.
במצב של סטרס ממושך רמת הקורטיזול נמצאת בשליש העליון של הנורמה ולפעמים מעבר לרמה זאת במקום בשליש התחתון של הנורמה, רמות הפרוגסטרון וה-DHEA נמצאות בגבול התחתון של הנורמה מכיוון שבלוטות יותרת הכליה משתמשות בשני הורמונים אלה לייצור קורטיזול ואלדוסטרון (איור 4). הקורטיזול גורם לתיאבון מוגבר ולעלייה במשקל וברמת הסוכר בדם, ושניהם גורמים לאגירת נוזלים ומלחים. הן גם מרגישות תאווה למתוקים כאשר רמת הסוכר בדם יורדת, הן מרגישות ירידה בזיכרון והיחלשות של השרירים, המביאות לייצור מוגבר של אלדוסטרון. הורמון זה אחראי למשק המים והמלחים וגורם לאגירת נוזלים ומלחים ולעלייה בלחץ הדם. עקב מצב של ירידה ברמת הפרוגסטרון נוצרים תנאים להיווצרות של רמות גבוהות יחסית של אסטרוגן לעומת פרוגסטרון, במילים אחרות – לשליטת השפעה אסטרוגנית (של אסטרדיול) (איור 5) על הפרוגסטרון.

איור 4 – חילוף חומרים של הכולסטרול והייצור של כל הורמוני המין, קרוטיזול ואלדוסטרון. לייצור הקורטיזול משתמשת בלוטת יותר הכליה ב-DHEA ובפרוגסטרון
בסביבה של חוסר איזון הורמונלי נוצרים תנאים להתפתחות של תסמונת קדם-מנופאוזה ולסדרה של תלונות רבות מצד האישה המגיעה לגיל שלושים-ארבעים ונמצאת תחת השפעה מרבית של אסטרוגן. היא פונה לרופאים, ולאחר בדיקות רבות לעתים נאמר לה שבדיקות המעבדה תקינות לגילה ושהכול "נמצא בראשה", והיא מקבלת כדורי הרגעה או כדורים נגד דיכאון. לפעמים בבדיקות נמצאים שינויים קדם-סרטנים בצוואר הרחם או גידול שרירני (מיומה) הגורם לדימום חודשי רב,

איור 5 – הירידה ברמת ההורמון פרוגסטרון לעומת האסטרדיול (E2) בין הגילים שלושים לשישים כתוצאה משליטת השפעת יתר אסטרוגנים [של אסטרדיול(E2)] לעומת הפרוגסטרון. לפעמים שני ההורמונים נמצאים ברמה נמוכה כבר בגיל 45
וממליצים להוציא את הרחם. לפעמים בבדיקות אחרות נמצאות ציסטות בשחלות או בשדיים. לפעמים האישה מקבלת טיפול בהורמונים סינתטיים, אולם בדרך כלל אין שיפור משמעותי במצבה או שהיא נאלצת להפסיק את הטיפול אחרי זמן מה בגלל תופעות לוואי רבות.
כל המצבים שתיארתי קשורים להשפעת ביולוגית יתרה של האסטרדיול (E2) על הפרוגסטרון. כמו בתסמונת קדם-וסתית בנשים צעירות, גם כאן ניתן לראות את המצב בבדיקות דם שמתבצע ביום העשרים ואחד-עשרים ושניים של המחזור. כבר בגיל זה השחלות מייצרת רק אסטרדיול, כלומר האישה יכולה לקבל מחזור, אולם אין לה ביוץ. מאחר שהפרוגסטרון נוצר אחרי הביוץ, בתקופה של "הגופיף הצהוב", רמת הפרוגסטרון יורדת באופן משמעותי, ונשים אלה סובלות יותר בחצי השני של המחזור כי הן נמצאות במצב של שליטת ברורה של אסטרדיול (E2) (איורים 5). אם אנו שואלים את האישה מתי היא הרגישה במיטבה, היא תענה שבזמן ההיריון, כשהיא הייתה בשליש האחרון של ההיריון. אף על פי שהעובר כבר התפתח וקיים קושי מסוים לשאת אותו, בתקופה.

איור 6 – השפעה של שליטת האסטרדיול(E2) על הגוף האישה(מימין)
הזאת האישה מרגישה מצוין עקב רמות גבוהות מאוד של פרוגסטרון, הורמון השומר על התפתחות תקינה של העובר ומשפר את איכות החיים של האישה.
תסמונת הקדם-מנופאוזה מופיעה כאמור בין הגילים שלושים לארבעים וחמש. בתוקפה זאת נשים רבות רצות להיכנס להיריון, אולם המצב ההורמונלי שנוצר מונע מהן את השאיפה להיות אם. הן עוברות טיפולים שונים שלפעמים לא מצליחים. בדיקת דם פשוטה של אסטרוגן ופרוגסטרון ביום העשרים-עשרים ואחד של המחזור ומדידת חום בפה בשעות הצהריים יכולות להבהיר את הסיבות לכך שאינן נכנסות להיריון או שמפילות את העובר. בנוסף, בגלל כל השינויים ההורמונליים והרגלי התזונה בתקופה זאת, היא עולה במשקל בעיקר באזורי הירכיים ובבטן (איור 6).
בשנים אלה, נשים מרבות להתלונן על:
* תאווה למזון מתוק;
* נפיחות בבטן ועצירות;
* עייפות, דיכאון (לפעמים אחרי לידה), התקפי חרדה או עצבנות יתר;
* שינוי במצבי הרוח, מיגרנה;
* שינוי במחזור החודשי (דם רב או ממושך או מעט בהשוואה למה שהיה קודם לכן);
* שינה לא רצופה, מתעוררת בלילה לאכול ואינה מצליחה לישון בחזרה;
* כאבי בטן בזמן המחזור;
* כאבי גב ונשירת שיער (מצב שעלול להחמיר במקרה של נטילת הורמונים סינתטיים);
* אגירת מים (בצקות);
* עלייה במשקל (בעיקר סביב הבטן, הירכיים והשוקיים), המגבירה את הייצור של האסטרדיול בתאי השומן (איור 6).
סיבה שכיחה להתפתחות מוקדמת של שליטת השפעת האסטרוגן
בגילאי עשרים עד ארבעים, וייתכן שגם אחרי זה, הקהל הרחב חשופים לחומרי סביבתיים בעלי פעילות דומה לאסטרדיול (E2) בשם –xenoestrogens . הם בעלי השפעה אסטרוגנית חזקה וגורמים לגירוי מתמיד על מערכת הרבייה, וכך שולטים בתופעות של "שליטת השפעה הורמונלית של האסטרוגן" על גופם. הגורמים המסייעים להתפתחות של תסמונת זו הם החומרים שהאישה באה במגע איתם ונמצאים במזון, בקוסמטיקה, מדבקות, פלסטיק, צבע לשיער, הדברה ועוד. החומרים אלה הם:
1.פיטואסטרוגנים (Phytoestrogens):
2.קסנואסטרוגן (Xenoestrogens) )מקור השם Xeno מיוונית ופרשו "זר"):

איור 7 – אישה בת 30 הנוטלת גלולות למניעת היריון ומטופלת באלטרוקסין בגלל תת-פעילות של בלוטת התריס עקב נטילת הורמונים סינתטיים (ראו פרק 10). בבדיקות המעבדה ניתן לראות רמות נמוכות מאוד של אסטרדיול ושל פרוסטרטון כביטוי לאי-פעילות ביולוגית של השחלות בגלל השפעת הגלולות למניעת היריון על השחלות ועלייה ברמת הקרוטיזול, כסימן לסטרס, שינויים הנגרמים קרוב לוודאי על ידי הגלולה. לא בוצעה בדיקה של ההורמון 3T. את רמת ההורמונים הסינתטיים לא ניתן לבדוק בבדיקות מעבדה רגילות
רדיקלים חופשיים.
3.הורמונים סינתטיים: מיוצרים על ידי חברות התרופות. בדרך כלל מדובר במולקולה חדשה שהומצאה על ידן ושאינה נמצאת בגוף האדם. וכך ניתן לרשום תרופות אלו כפטנט במשך תקופה ארוכה, והחברה רשאי לקבל תגמולים. הורמונים אלה חזקים יותר מן האסטרוגנים הטבעיים, מביאים לעלייה בסממנים דלקתיים רבים בגוף, וליצור של רדיקלים חופשיים שיכולים לשנות את המבנה התקין של הדנ"א וגם לגרום למוטציה גנטית. השפעתם של ההורמונים הסינתטיים הנה סימפטומטית בלבד, כלומר הם מקלים את התלונות של החולה, אולם אין להם השפעה ביולוגית כלשהי. בנוסף, לעתים תופעות הלוואי של התרופות האלו קשורות להשפעתן השלילית על פעילותן של מערכות אנזימטית והורמונליות אחרות בגוף כגון בלוטת התריס והשחלות עצמן (איור 7).
אי-שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת, במדינות המערב, החל הטיפול ההורמונלי החלופי בנשים. הרופאים העריכו שבגיל המעבר הנשי יש המתלוננת רבות הקשורות לגילן, ניתן לטפל בתלונות ולהרגיע אותן על ידי נטילה של הורמונים סינתטיים דמוי אסטרדיול (אסטרוגן), ההורמון העיקרי אצל האישה. יותר מאוחר התברר שחברות התרופות הפיקו את ההורמונים האלה משתן של סוסות בהיריון. הפקת התרופה נעשתה על ידי בית חברת התרופות Ayerest Wyeth תחת השם Premarin. התרופה אושרה לשימוש על ידי ה-FDA ב-1942 לאחר שהוכחה שהיא מרגיעה את הסימפטומים של המנופאוזה, אולם לא נבדקה בטיחותה. אופרה ווינפרי, השדרנית המפורסמת, העלתה באחת מתכניותיה בטלוויזיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת את הבעיה הזו, שהטרידה נשים רבות בכל העולם, וגם המליצה על פי ראות עיניה על דרכי טיפול בטוחות. אולם היא התכוונה להורמונים חלופיים ממקור סינתטי כאשר מספר שנים קודם לכן חברות התרופות הוציאו לשוק סוג זה של טיפול להקלה על הפרעות של גיל המעבר בנשים. שנים אחדות לאחר מכן התברר שתרופות אלה גרמו לתופעות לוואי קשות.
כעבור מספר שנים של שימוש בתרופה זאת ובתרופות דומות אחרות, בשנות ה-70, התחילו להופיע פרסומים רפואיים המתייחסים לכך שתרופות אלה גורמות לשכיחות גבוהה של תופעות שליליות כגון סרטן הרחם, השד, השחלות, שטף דם במוח והתקפי לב לעומת נשים שלא קיבלו את התרופה הזאת.
מאמרים שפורסמו באותה תקופה "תלו את האשמה" במחסור בפרוגסטרון, שהוא ההורמון שבאופן טבעי מאזן את פעילות האסטרוגן. כתוצאה מכך יצאו לשוק תרופות רבות שהיו מורכבות מאסטרוגן סינתטי, שגם מקורו בסוסות בהיריון, ובהורמון נוסף בשם פרוגסטין (Progestin), שהיה הורמון סינתטי הדומה לפרוגסטרון ונוצר במעבדות של חברות התרופות. כאשר החלו להתפרסם תופעות לוואי גם בשילוב של הורמונים סינתטיים אלו, הרופאים התייחסו לתלונות של הנשים כאל תגובות "היסטריות", שלא היו קשורה לתרופות. הסיבה לכך ששתי התרופות האלו גרמו לתופעות לוואי קשות אצל נשים שקיבלו אותן, הייתה שניהם לא היו הורמונים טבעיים של בני אדם, אלא אחד מהם היה הורמון של בעלי חיים והשני תוצר של חברות התרופות, שלא קיים בגוף האישה. עקב כך צורתם התלת-ממדית ואותם מנגנוני פעולה של ההורמונים האלה לא היו דומים לאלה של ההורמונים הטבעיים הקיימים אצל בני האדם. לפיכך הם אינם נמצאים בפעילות פיזיולוגית כמו של ההורמונים הטבעיים, פעילותם רק סימפטומטית ולפעמים משפיעים על המנגנונים האנזימטיים של התאים בצורה לא רצויה. כך הם גורמים לתופעות לוואי שונות ולא רצויות. אולם כיום הטכנולוגיה התקדמה ויכולה לייצר הורמונים טבעיים וביולוגיים זהים ב-100% לאלה של בני האדם. היום גם אופרה ווינפרי ממליצה על טיפול הורמונלי חלופי רק בהורמונים bioidentical, כלומר זהים מבחינה מולקולרית לאלה שהגוף מייצר באופן טבעי.
כאמור, מכיוון שגוף האדם אינו יכול לקבל הורמון מבעל חיים אחר או במבנה אחר מאלה שקיימים באופן טבעי בגוף, תופעות הלוואי לא איחרו להגיע, והן היו רציניות. רק בשנת 2002 הופיעו שני מאמרים בכתב העת המקצועי JAMA, אשר תיארו את תופעות הלוואי של ההורמונים הסינתטיים השונים שייצרו באותה תקופה, ושגרמו לכך ששלטונות הבריאות בארצות הברית הקימו פנל של מומחים שנקרא Women's Health Initiative (WHI) במטרה לחקור לעומק את השפעתם של ההורמונים הסינתטיים השונים שהיו בשוק האמריקני על גוף האישה בגיל המעבר.
הפנל בדק כ-16,000 נשים בגילים חמישים עד שבעים ותשע, שקיבלו וגם כאלה שלא קיבלו הורמונים סינתטיים להקלת הסימפטומים של גיל המעבר. המסקנות שעלו היו שהורמונים אלו גורמים ל-29% סיכון יתר להופעת סרטן השד, ל-26% סיכון גבוה יותר לקבלת התקף לב ול-41% סיכון גבוה יותר לקבלת שטף דם במוח לעומת הנשים שלא קיבלו הורמונים אלה. כלומר, במהלך כארבעים שנה, עד שפרסמו את המאמרים ב-JAMA ואת הפרסום של פנל של WHI, נשים רבות סבלו או מתו כתוצאה מנטילה של הורמונים סינתטיים להקלה של תופעות גיל המעבר (מנופאוזה). כדאי לציין שהטיפול מיועד לסימפטומים של גיל המעבר, והיה צריך למנוע מחלות שכיחות בגיל זה, אולם ההורמונים הסינתטיים גרמו להופעה של מחלות חדשות שהיה צריך לטפל בהן.
בנוסף, הסיבוכים האלה בטיפול בהורמונים סינתטיים תועדו אחרי מעקב של חמש שנים בלבד. התוצאות היא כל כך ברורות, שהמחקר הופסק טרם זמנו שכן הוא היה מיועד למעקב של עשר שנים. כיום אנו יודעים שאחרי חמש עשרה שנים של טיפול הורמונלי חלופי בהורמונים סינתטיים, קיים סיכון גבוה לפתח סרטן השד או סרטן במערכת הרבייה, ולכן נוצר הצורך לחפש אלטרנטיבות אחרות לטיפול בסימפטומים של גיל המעבר בגבר או באישה. בכל אופן, כל האירועים האלה השאירו אצל נשים "סטיגמה", והרושם היה שההורמונים בכללותם עלולים לגרום לסרטן, בלי לציין אם מדובר בהורמונים סינתטיים או ביולוגיים. לכן נשים רבות מתנגדות לטיפול הורמונלי כלשהו ומסכנות את בריאותן בתופעות של מחלות שכיחות של גיל המעבר.
בוצעו גם סקרים כדי לענות על השאלה אם גלולות למניעת היריון, המכילות הורמונים סינתטיים, מעלה את השכיחות למחלת סרטן. גיאריש (Gierisch) וחבריו בדקו את הספרות הרפואית בנושא הקיימת משנת 2000 עד שנת 2013. נבדקה השכיחות של סרטן השד, סרטן צוואר הרחם, סרטן רירית הרחם וסרטן המעי הגס. הידע שהצטבר בנושא מראה שקיימת עלייה משמעותית בשכיחות של סרטן השד בין הנשים שנוטלות גלולות בהשוואה לנשים שנמנעו מנטילתן. בנוסף, החוקרים דיווחו על ירידה משמעותית בשכיחות של סרטן הרחם והמעי הגס בין הנשים שלא קיבלו את התרופה. לגבי סרטן צוואר הרחם, השכיחות של סרטן זה עלתה כאשר הנשים שקיבלו גלולות סבלו גם מהדבקה של וירוס הפפילומה בצוואר הרחם.
בדרך כלל הרפואה הקונבנציונלית אינה בודקת אפשרות זאת של מחסור בהורמוני מין ביום עשרים-עשרים בשתיים של המחזור. כפי שנראה בהמשך, היעדר טיפול מתאים באמצעות הורמונים ביולוגיים מוביל להתפתח של סוכרת, כולסטרול גבוה, עלייה במשקל, מחולות קרדיו-וסקולריות ומחלות אחרות. אצל גברים לא קיים טיפול בהורמונים סינתטיים בצורה דומה כפי שהיה אצל נשים.
הסימנים ל"שליטת ההורמון אסטרדיול":
- שינויים קדם-סרטניים של תאים בצוואר הרחם או ברירית הרחם;
- מיומה (גידול שרירני) ברחם;
- ציסטות בשחלות ובשדיים;
- עלייה בסיכון לחלות בסרטן הרחם או השד;
- אלרגיות מסוגים שונים;
- אנדומטריוזיס (endometrosis);

איור 8 – אישה בת 45, בעלת מחזור סדיר, ביצעה בדיקות דם ביום ה-20 של המחזור. הבדיקה מראה שליטת אסטרדיול עם רמה פרוגסטרון נמוכה (פחות מ-1.7 nmol/L לעומת האסטרדיול – E2– 131 pmol/L). כלומר היחס P/E הוא 12.97 במקום 50 ויותר (1.7/0.131). ניתן לראות גם ירידה משמעותית ברמת ה-DHEA ועלייה בהורמונים LH ו-FSH. רמת הקורטיזל גבוהה במקצת (הרמה המיטבית צריכה להיות בשליש התחתון של העקומה הנורמלית) מכיוון שהאישה נמצאת במצב של סטרס סמוי: ה- DHEA נמוך מכיוון שהוא הופך לקורטיזול (איור 4) והוא בעצמו פוגע בייצור של הפרוגסטרון בשחלות
- הופעה של מחלות אוטואימוניות כגון לופוס (SLE), דלקת של בלוטת התריס (מחלה על שם Hashimoto) או תת-פעילות של בלוטה זו ואחרות;
- אבנים בכיס המרה;
- עלייה במשקל (איור 6).
הגישה הטיפולית המקובלת היא לתת הורמונים סינתטיים או לבצע פעולה כירורגית כדי לסלק את הרחם או את השחלות או לקבל תרופות נגד דיכאון או אחרות.
בדיקות מעבדה המתאימות למצב של שליטת אסטרוגן ניתן לראות באיור 8.
הטיפול בתלונות הקשורות למצב קדם-מנופאוזה
לאחר שאנו מבינים שכל הסימפטומים קשורים לחוסר איזון בין הפרוגסטרון והאסטרדיול, אנו צריכים לבצע את בדיקות המעבדה הבאות:
TSH, FT3, FT4, DHEA-S, Total Testosterone, Estradiol, Progesterone, Insulin, Glucose, HbA1C, Total Cholesterol, LDL, HDL, triglycerides, CRP, Prolactin,, תפקודי כבד, ויטמין D, הומוציסטאין.
כאמור, בדיקות אלה יש לבצע ביום העשרים-עשרים ואחד של המחזור החודשי מכיוון שזה הוא היום שבו צריכה להיות הרמה הגבוהה ביותר של הפרוגסטרון לעומת האסטרדיול (איור 1 ו-3).
מנופאוזה
כאשר אישה נמצאת סביב גיל ארבעים-חמישים, התמונה של המנופאוזה סוערת יותר. זו תופעה שכיחה במדינות המתועשות, אולם אינה מוכרת בתרבויות שלהן רקע חקלאי; שם, הסביבה רגועה, האוויר נקי, רמת החשיפה לקסנו-אסטרוגנים נמוכה, התזונה האופיינית המבוססת על מזון צמחי והעבודה החקלאית, ואלה מסייעים להרגעת הסימפטומים ולמיתון התופעה של קדם-מנופאוזה או של המנופאוזה עצמה. לעומת זאת, במערב, באזורים עירוניים, המנופאוזה נחשבת לסיום תקופה המין של האישה, ועקב כך יכולות להופיע בעיות אישיות שונות, היא חשופה לרעלים סביבתיים בעלי השפעה הדומה לאסטרדיול, למזון לא בריא ועשיר בסוכר, לאורח חיים לא בריא, לשימוש בהורמונים סינתטיים, לקוסמטיקה ולתרופות סינתטיות שונות, לעלייה במשקל ולבעיות אחרות שניתן למנוע אותן.
התלונות העיקריות של נשים אלה, המגיעות למצב של מנופאוזה:
- גלי חום והזעה רבה, בעיקר בלילה;
- עלייה במשקל, שלא יורד למרות הדיאטות השונות;
- אי שליטה במתן שתן וזיהומים חוזרים בדרכי השתן או בנרתיק;
- שינוי במצבי הרוח;
- חוסר שינה;
- דחף מיני נמוך;
- דפיקות לב;
- כאבים בזמן יחסי מין בגלל יובש בנרתיק;
- ערפול במחשבות;
- עצבנות יתרה, דיכאון או התקפי פניקה;
- עייפות, קוצר נשימה במאמץ קל;
- עצבות ובכי ללא סיבה;
- כאבים בעצמות בגלל בריחת סידן; אוסטאופניה או אוסטיאופורוזיס;
- כאבים בחזה;
- כאבי ראש ומיגרנה;
- ירידה בזיכרון וחוסר ריכוז;
- דליות ברגלים;
- כאבים במפרקים – בברכיים, בכתפיים;
- נשירת שיער.
כל התופעות האלה מתרחשות באופן הדרגתי. יש שפונות לרופא בגלל חשד להתפתחות של מחלה כלשהי; הן נשלחות לסדרה של בדיקות כדי לגלות מחלות חדשה כלשהי, למומחים שונים ולבדיקות המעבדה ואחרות מראות בדרך כלל עלייה בכולסטרול או בסוכר בדם. כל התלונות האלה קשורות בדבר אחד: המשך של חוסר האיזון ההורמונלי, וירידה קבועה ברמה של שני ההורמונים החשובים של האישה או תת-פעילות סמויה או גלויה של בלוטת התריס ושל מערכות הורמונליות אחרות (איור 10-9).
סימנים למחסור באסטרדיול (E2)
כפי שציינו עמוד שני על העולם הניפלא של ההורמונים ביולוגים, המחזור החודשי של האישה מנוהל על ידי שני הורמונים עיקריים: אסטרדיול (E2) ופרוגסטרון, ורמתו של הפרוגסטרון יורדת באופן מהר יותר מאשר זו של האסטרדיול בין גיל שלושים לגיל חמישים (איור 5). בתקופה זאת השחלות מפסיקות לייצר את שני ההורמונים העיקרים הללו, ועקב כך המחזור החודשי נפסק (איור 9).
איור 9 – בדיקת מעבדה של אישה בת 48 עם תלונות מתאימות למנופאוזה, המקבלת מינון נמוך של Elroxin (הורמון T4). נמצאה רמה גבוה של TSH ורמה לא מיטבית של ההורמון T3, ממצא שמתאים לתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס. האסטרדיול והפרוגסטרון נמצאים ברמה נמוכה מאוד כמו כן הטסוטסטרון, ה-1-IGF ו-DHEA. לעומת זאת, רמת הקורטיזול גבוהה כביטוי למצב של סטרס
מחסור באסטרוגן משאיר את הקולטנים של האסטרדיול (E2) ושל הפרוגסטרון חשופים, והתאים באזורים אלו מאבדים את היכולת לתפקד, ולכן עורבים תהליך של ניוון אטי. כתוצאה מכך הסימנים הגופניים הקשורים לרמה נמוכה של אסטרוגן ופרוגסטרון נמשכים תקופה ארוכה, ובאים לידי ביטוי כך:
סימנים למחסור באסטרדיול (E2)
- העור נראה דק ומקומט;
- שדיים נפולים ומצטמקים;
- בעיות במפרקים ובעצמות;
- לחץ דם גבוה;
- נרתיק יבש;
- ציפורנים שבריריות;
- עלייה סמויה או ברורה בכולסטרול, בטריגליצרידים;
- כפיפות בגב בגלל אוסטיאופורוזיס או אוסטאופניה;
- התפתחות של מחלת סוכרת גלויה;
- עלייה במשקל;
- חום גוף נמוך מ-37 מעלות.
לעתים הטיפול התרופתי בהורמונים סינתטיים, כפי שלמדנו בפרקים הקודמים, עלול לגרום למחסור בסדרה שלמה של ויטמינים ומינרלים, וכך משתבשת פעילותם התקינה של אנזימים רבים.
כפי שציינו קודם, השחלות מייצרות באופן טבעי שלושה הורמוני מין של האישה, כל אחד מהם בעל השפעה הורמונלית שונה: 1. אסטרון (estrone) – נרשם כ-1E; 2. אסטרדיול/אסטרוגן (או estradiol) – נרשם כ-2E; 3. אסטריול (estriol) – נרשם כ-3E. בתקופת הפוריות של האישה ההורמונים העיקריים הם האסטרון (1E) והאסטרוגן (2E). האסטריול (3E) מיוצר בכמויות מזעריות.

איור 10 – אישה בת 52 ללא מחזור חודשי כבר 3 שנים, עם תלונות האופייניות לגיל המעבר. הבדיקות מראות מחסור באסטרוגן ובפרוגסטרון, רמות נמוכות של DHEA ו-T3 ועלייה ב-TSH כביטוי לתת-פעילות של בלוטת התריס, המלווה נשים רבות בגיל המנופאוזה. רמת האינסולין, קצת יותר מ-10 mIU/L, מצביעה על נוכחות של סוכרת סמויה
סביב גיל ארבעים עד חמישים מתחילה ירידה הדרגתית ברמת האסטרדיול (E2). כאשר האישה נכנסת לתקופת המנופאוזה, נוצר מצב שבו השחלות מפסיקות לבייץ וייצור האסטרדיול (E2) והפרוגסטרון יורד באופן משמעותי (איור 10-9), אבל הייצור של האסטרון (1E) ושל האסטריול ( (E3 נמשך. בגיל זה, שילוב של רמות גבוהות של אסטרון (1E) ורמות נמוכות של פרוגסטרון ואסטרדיול (E2), מגביר את הסיכון לחלות במחלת סרטן השד בגיל מבוגר. אצל נשים בעלות עודף משקל, הרגלי שתיית אלכוהול ואכילת יתר של פחמימות, מוגבר הייצור של האסטרון (E1) בתאי השומן בגלל פעילות יתר של האנזים ארומטאז, וכך השכיחות של סרטן השד בגיל זה עולה.
הסיבה לכך היא שבשד וברקמות בכלל, קיימים שלושה סוגים של קולטנים של הורמון אסטרוגן: ER אלפא, ER בטא הנמצאים בגרעין התא ו-GPER30, שנמצא בממברנה של התאים. דרך הקולטן GPR30, האסטרוגן, האסטרון (E1) והאסטרדיול (E2) נכנסים לתוך התא כדי להתחבר לקולטן ER אלפא, הקיים בדנ"א שבגרעין. כאן, שני הורמונים אלה מפעילים את הדנ"א ואת הפעילות הביולוגית שלהם או מעוררים את חלוקת התאים האחרים בגוף ובשד. כאשר רמתם בדם גבוהה, הם מעלים את הסיכון לסרטן השד בגלל אפשרות לגרימת מוטציה גנטית במקרה שהשפעתם על השד מתמשכת יותר זמן מן הדרוש. לעומת זאת האסטריול (E3) מתחבר לקולטן ER בטא ומתחבר לגנים בגרעין התא המונעים את חלוקת התאים. בנוסף, האסטריול (E3) הוא ההורמון החלש מבין השלושה והוא ממלא תפקיד של שומר על רקמת השדיים, הנרתיק ומערכת השתן ומעלה את הרמות של הכולסטרול "הטוב" – HDL (לכן לנשים יש רמות גבוהות של HDL לעומת גברים).
השפעה חיובית נוספת של האסטריול (E3) היא שהורמון זה מוריד את הכולסטרול "הרע" LDL (לכן נשים סובלות מטרשת העורקים בגיל מתקדם יותר מהגברים). כאשר האסטריול (E3) נקשר לקולטן ER בטא בגרעין, הוא ממתן את השפעתו ומרגיע את גלי החום. לכן, האסטריול (E3) מהווה גורם מניעתי מפני התפתחות של סרטן השד. משחה של אסטריול נמצאת בשימוש רב ביפן ובאירופה. הקולטן GPER30, המאפשר את הכניסה של האסטרדיול (E2), נמצא גם באנדותל של כלי הדם. עקב כך הוא מרחיב את כלי הדם, מוריד את רמת הרנין ואת לחץ הדם, מונע בריחת סידן על ידי שיפור בתפקוד של התאים לבניית עצם, מונע השמנה וריבוי של תאי שומן ומשפר את רמת הסוכר בדם על ידי ניצול טוב של הסוכר על ידי בתאי הגוף.
בנוסף, אצל מי שנושא את הגנים BRCA1 ו-BRCA2 עלולה להופיע מוטציה ספונטנית של הגנים האלה ולגרום לסרטן השד. יש לציין ששני גנים אלה נמצאים באופן נורמלי בגרעין ברוב תאי הגוף ותפקידם הוא לתקן נזקים בדנ"א ולמנוע סרטן. הם נתונים להשפעה של גורמים מקומיים שונים כגון רדיקלים חופשיים. אם הם עוברים מוטציה גנטית ספונטנית, הם אינם מסוגלים לתקן את הדנ"א, וכך עלולה להתפתח מחלת סרטן בגוף או בשד. גנים מסוג זה נמצאים בערך אצל 12% מהנשים הצעירות, והן סובלות מסרטן השד עקב מוטציה גנטית ספונטנית של גנים אלה, שהם כשלעצמם תופעה אבנורמלית.
הפעילות הביולוגית של הפרוגסטרון מופעלת על ידי קולטן בשם mPR הנמצא בממברנה של התאים וה-PR הנמצא בגרעין. אחרי חיבור של הפרוסגסטרון ל-PR, הוא פעיל בדנ"א כדי לרסן את פעילות היתר של האסטרדיול (E2) והאסטרון (E1) בגוף. במוח, הפרוגסטרון מעלה את הרמה של המוליך החשמלי GABA, המרסן גם הוא את גירוי היתר שהאסטרדיול (E2) והאסטרון (E1) מייצרים במוח. לכו רמה מיטבית של פרוגסטרון בגל הגילים מהווה גורם חשוב למניע סרטן בשד ובאברי המין של האישה.
אחרי סקירה קצרה זו אנו מבינים החשיבות של טיפול מונע בהורמונים ביולוגיים במטרה למנוע את המחלות הרבות המלוות את האישה בתקופת זאת של החיים.
מחלות המתפתחות עם ירידה ברמת האסטרוגן בגיל מבוגר
בגיל המעבר נשים מפתחות מחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס, מחלות במפרקים, סוכרת, ורידים ברגליים, דמנציה או מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, עלייה בלחץ הדם, סרטן, ותהליכים דלקתיים שונים עלייה ב-LDL ובהומוציסטאין, ירידה ב-HDL, תת-פעילות של בלוטת התריס ושל מערכות הורמונליות אחרות.
כל המחלות האלה ניתנות למניעה על ידי מתן טיפול הורמונלי חלופי בהורמונים טבעיים של אסטרדיול (E2) או אסטריול (E3) יחד עם פרוגסטרון ביולוגי או פרוגסטרון ביולוגי בלבד כבר מתחילת הסימנים הראשונים של גיל המעבר. מחלות אלה מתפתחות במשך השנים מכיוון שלאור היעדר ההורמונים אסטרדיול, פרוגסטרון והורמונים אחרים בגוף, כל המערכות האנזימטיות מפסיקות לתפקד בגלל היעדר של ריענון טבעי של האנזימים האלה על ידי ההורמונים הביולוגיים, ולכן הרקמות עוברות תהליך של ניוון אטי. בשלב זה המנופאוזה, וההזדקנות בכלל, הופכת למחלה.
עקרונות הטיפול ההורמונלי החלופי
- טיפול הורמונלי חלופי באישה בגיל המעבר צריך להיות בהורמונים טבעיים בלבד, זהים לאלה שהאישה מפרישה באופן טבעי בשחלות, אולם במינון קטן מזה שהיה אצלה בגיל הפוריות. הורמונים אלה נקראים גם Bio-Identical (זהים ביולוגית), מכיוון שמבחינה מולקולרית הם זהים ב-%100 להורמון הנשי. כך הם יכולים לבצע את הפעילות הביולוגית המיועדת להם. יתרון נוסף של ההורמונים הטבעיים הוא שניתן לעקוב אחרי רמתם בדם בבדיקות מעבדה רגילות. כך אפשר לייצב את רמתם בדם לרמות מיטביות כדי שלא לגרום לתופעות בלתי רצויות. ההורמונים הטבעיים, להבדיל מההורמונים הסינתטיים, אינם גורמים לתגובה דלקתית של הכבד, להתפתחות של קרישת דם או לעלייה בקורטיזול. סוג זה של הורמונים מיוצר על ידי חברות הנקראות ביו-טכנולוגיות בשיטות מיוחדות ואחרות מן התרופות הסינתטיות. ומכיוון שהם קיימים בטבע (גוף האדם) לא ניתן לקבל בעלות (פטנט) עליהם.
- כאשר אנו משתמשים בהורמונים טבעיים או ב-Bio-Identical בשילוב עם דיאטה מתאימה, ועוקבים אחר רמת ההורמונים בבדיקות דם, אנו מחקים את הטבע. בצורה זאת אנו מבטיחים הצלחה מרבית של הטיפול.
- ההורמונים הביולוגיים משפרים את איכות החיים של האישה בגיל המעבר מכיוון שהם מונעים, משפרים מחלות קיימות או מעכבים מחלות רבות המופיעות בגיל מבוגר, כפי שתיארנו קודם. הם מעכבים את התופעות החולניות של הגיל השלישי.
- האישה אינה מקבלת מחזור חודשי, מכיוון שהמינון של ההורמונים הטבעיים נמוך, ומטרת הטיפול היא למנוע מחלות השכיחות בגיל מבוגר. כאשר בדיקות מעבדה מראות שליטה של האסטרדיול לעתים ניתן לטפל רק בפרוגסטרון בלבד. טיפול בפרוגסטרון מיועד למנוע התפתחות של סרטן השד בגיל צעיר ומבוגר מאחר שרמה גבוהה של אסטרדיול (E2) או אסטרון (E1) במשך זמן ממושך עלולה לגרום למוטציה של גן כלשהו בגוף או בשד בפרט ולסרטן.
אז מה עושים?
על מנת להתחיל בטיפול הורמונלי חלופי אצל אישה במנופאוזה נדרשות בדיקות מעבדה, אלה שביקשנו עבור אישה במצב של קדם-מנופאוזה. זאת כדי להעריך את רמת ההורמונים החשובים במערכות אחרות ואת תפקוד הכליות, הכבד ורמת הסוכר והשומנים בדם. מאחר שבתקופה זאת לאישה אין מחזור חודשי, ניתן לבצע את הבדיקה בכל ימות השנה. חברות ביו-טכנולוגיות מייצרות את שלושה ההורמונים, פרוגסטרון ואסטרדיול (E2) ואסטריול (E3), והם ניתנים לשימוש בצורת קרם או ג'ל. לפני התחלת הטיפול רצוי לוודא בבדיקה גינקולוגית שכל איברי המין נקיים מתהליך ממאיר כלשהו. במקרה של ממצא חיובי כזה, הטיפול ההורמונלי מסוג זה אסור באופן מוחלט. במידה שהופיע דימום וגינלי בימי הפסקת הטיפול, ייתכן שהמינון ההורמונלי של האסטרדיול (E2) ושל הפרוגסטרון היה גבוה מדי, ובמחזור הבא כדי להתחיל בהורמונים אלה בחצי מינון לעומת המחזור הקודם. במידה שהדימום הוא משמעותי תוך כדי טיפול הורמונלי יש להתייעץ עם גינקולוג.
השימוש בשני הורמונים יחד הינו חיוני, ובדיקות המעבדה צריכות להראות יחס של פרוגסטרון לאסטרדיול (P/E ratio) של 50 או יותר. כפי שנאמר, יחס זה הנו חשוב, מכיוון שמחקרים בנושא הראו שאם נשמור על יחס זה, יש סיכוי גבוה למנוע סרטן השד או סרטנים אחרים. מכיוון שהקולטן 30 GPERנמצא בהרבה רקמות בגוף, שילוב של שני הורמונים גם יגרום לירידה במשקל, לירידת בכולסטרול הכללי וב-LDH, לעלייה ב-HDL, לירידה בטריגליצרידים ולירידה בלחץ דם. הוא גם ישפר את האנרגיה והחיוניות, ימנע דיכאון ואוסטיאופורוזיס, ישפר את פעילות של האינסולין ואת רמת הסוכר בדם, יגרמו להרגעה ולירידת הסטרס וכן לירידה ברמת הקורטיזול בדם. הם גם משפרים את הפעילות של המערכת החיסונית.
במנופאוזה, לפי בדיקות המעבדה, צריך לטפל גם בהורמונים אחרים שאינם נמצאים ברמתם המיטבית. בדרך כלל רמת ה-DHEA נמצאת בשליש התחתון של הנורמה (איור 8, 9 ו-10) ולפעמים מתחת לזה. אנו יכולים להוסיף כדור במינון של 25 מ"ג ליום כדי להשיג רמה מיטבית. שמירה על רמות מיטביות של ההורמון DHEA היא בעלת השפעה נגד התפתחות סרטן, זאת על ידי חיזוק נוסף של המערכת החיסונית. כמו כן, ה-DHEA משפר את הפעילות הביולגית של האינסולין ואת רמת הסוכר, מסייע לדלדל את רקמת השומן, מפחית את הכולסטרול ואת הטריגליצרידים ומונע מחלות אוטואימוניות (SLE, מחלת קרוהן וכו'). בגלל יכולתו להקטין סממנים של דלקת, הוא מונע קרישי דם, משפר את התפקוד של המוח, מוריד את רמת הקורטיזול והסטרס ומונע שקיעה של שומן בדופנות העורקים. מחקרים שונים הראו שה-DHEA מוריד את רמת האינסולין בכ-30% ומשפר את הפעילות של האינסולין באופן משמעותי. אצל נשים במנופאוזה הסובלות מסוכרת, מתן DHEA יכול לשפר את מצבן באופן ניכר (איור 9, 10 ו-11).

איור11 – חולה בת 59. בבדיקות מעבדה רואים עלייה ברמת הכולסטרול וה-LDL, רמה נמוכה של ה"נורמה" ב-T3 ב-DHEA ובטסטוסטרון, המסבירים את העייפות ואת העלייה בכולסטרול. רמת האסטרדיול (E2) גבוהה לגילה ומצביעה על אפשרות שקיימת שליטה הורמונלית של אסטרדיול. בדיקת הפרוגסטרון לא בוצעה

איור 12 – אחרי טיפול בחולה בת 59 מאיור 11, תוצאה המעבדה מראות ערכים תקינים של הכולסטרול וה-LDL. ההורמון T3 והטסטוסטרון עלו במקצת, וה-DHEA עלה (בדיקה אחרת). היחס P/E לא הגיע לרמה הרצויה, ויש להעלות את מינון הפרוגסטרון
תיאור מקרה: אישה בת חמישים ותשע התלוננה על עייפות במשך כל היום, הפרעות במתן שתן, אגירת נוזלים וכולסטרול גבוהה (למרות נטילת סטטינים) וכן על עלייה במשקל. בבדיקות המעבדה נמצאו הממצאים שבאיור 11: רמה גבוהה של כולסטרול, רמה נמוכה של T3 ושל DHEA. בדיקה של פרוגסטרון לא בוצעה.
החולה קיבלה הורמונים ביולוגים לפי הצורך, ויטמין D, ויטמין B, מגנזיום וקו-אנזים Q10 הוראות לדיאטה בריאה והפעילות גופני לפי יכולתה. במשך כחצי שנה חל שיפור הדרגתי בהרגשותיה, היא ישנה טוב והעייפות השתפרה מאוד. היא הפסיקה ליטול את כל התרופות הרגילות שלה, כולל התרופה להורדת הכולסטרול, ותוצאות בדיקות הדם היו כפי שרואים באיור 12: ירידה ברמת הכולסטרול וה-LDL ושיפור ברמת ההורמונים הטבעיים. כך ניתן לשפר את הפרופיל השומני ואת איכות החיים מכיוון שחילוף החומרים עלה, והגוף החל להשתמש בכולסטרול לייצור אנרגיה.