איור 1. כל הגורמים שמשתתפים בהתפתחות של טרשת עורקים.
טרשת העורקים (Atherosclerosis)(איור 1) היא מחלה שמתאפיינת בעיבוי נוקשה מתחת לשכבה האנדותל בדופנות העורקים, על ידי שכבה שומנית (פלאק) המורכבת מהצטברות של משקעים שומניים ושל כדוריות דם לבנות מתות. כך, הפלאק שמתפתח גורם לחסימה הדרגתית בזרימת הדם בעורקים. המחלה מתפתחת בעיקר כאשר קיימת רמה גבוהה של שומנים בדם ושל כולסטרול מסוג LDL בפרט. מולקולה זו היא חיונית לחיים, אבל כפי שלמדנו קודם, הכולסטרול LDL הוא מולקולה קטנה הנוטה להתחמצן או להתחבר עם מולקולה של סוכר. בהתחברות זאת, ה-LDL הופך מחומר ביולוגי חיוני המספק את הצרכים של התאים, לחומר רעיל. כך, כאשר הוא נכנס לתוך תאי האנדותל, הוא גורם לתגובה דלקתית מקומית, לייצור של רדיקלים חופשיים ולהתעוררות של המערכת החיסונית. המערכת הזאת מזהה מצב דלקתי ושולחת לאזור הנפגע תאים לבנים הבולעים את ה-LDL בניסיון למנוע את השפעתם הרעילה המקומית. בשלב זה, התאים הלבנים מקבלים את השם מקרופגים ((macrophages מכיוון שמידותיהם גדלו מאוד בעקבות בליעתם ה-LDL. בנוסף, עצם בליעת ה-LDL על יד המקרוגפים גורמת למותם, היות שה- LDLהוא חומר רעיל גם עבורם. כך נוצר אזור של נזק מיקרוסקופי קטן באנדותל, ובאזור זה ממשיך לשקוע עוד כולסטרול LDL מחומצן ומתאספים עוד תאי מקרופגים מתים (איור 2).

 

איור 2 – שרטוט המראה את ההתפתחות של טרשת העורקים ואת הירידה בייצור החנקן החמצני באנדותל. האיור מלמעלה מראה עורק תקין עם אנדותל המייצר חנקן חמצני (NO) ( (https://en.wikipedia.org/wiki/Atherosclerosis
המחלה מתקדמת ודופנות העורקים מאבדות את הגמישות שלהן בגלל שקיעת הכולסטרול והסידן בהן. כך נחסמת זרימת הדם בהדרגה, ובשלב מתקדם יותר יכולה אפילו לגרום לחסימה משמעותית של כלי דם ולהפרעה בזרימת הדם לרקמה מסוימת. ה-LDL המחומצן יכול לשקוע ולהתפתח בכל אחד מהעורקים בגוף, ומצב זה עלול לפגוע באספקת הדם ובפעילותם של המוח, הלב, הכליות, הגפיים ואזורים אחרים.
            חוקרים מאמינים שהמחלה מתפתחת מכיוון שהאנדותל מפסיק לייצר חנקן חמצני (Nitric oxide – NO), הפועל, כזכור, כנוגד-חמצון מקומי חזק. כתוצאה מכך האנדותל יכול להינזק בקלות, משום שה-LDL הרעיל נכנס לתוכו, ואינו מנוטרל מיד על ידי החנקן החמצני. נוכחותו בשכבה העדינה של האנדותל יכולה למנוע את השפעתו הרעילה של ה-LDL. בהיעדר חנקן חמצני, ירידת הרמה בנוגדי חמצון ובהשפעה של גורמי סיכון נוספים רבים שנדבר עליהם בהמשך, מתחילים להתאסף רבדים של שומן בקצב הולך וגובר. התהליך הדלקתי המקומי גם מייצר רדיקלים חופשיים רבים. בהיעדר ייצור של חנקן חמצני גם מתבטלת הרחבת העורקים וה- LDLהמחומצן ממשיך לשקוע באנדותל ומתחתיו ולמנוע התרחבות של כלי דם. כך, העיבוי בדופנות העורקים מתקדם במהירות וירידת ייצור החנקן החמצני מסייעת לעלייה בלחץ הדם (איור 2).
            החנקן החמצני מתאפיין ביכולתו לחדור לכל ממברנה ולכל התאים בגוף. בנוסף לפעילותו כנוגד חמצון חזק, הוא פועל כסיגנל לפעולות רבות בגוף בפחות משנייה:

  • הרחבה של כלי דם;
  • התאים של המערכת החיסונית כגון תאי הרג T משתמשים בו כדי להרוג חיידקים ותאי סרטן;
  • מאפשר לתאי המוח להתקשר ביניהם ולהבטיח תפקוד תקין של המוח;
  • כל הבלוטות ההורמונליות משתמשות בחמקן חמצני לייצר סופי של ההורמונים שלהן;
  • הרגעת כאבים;
  • תרופות מסוימות Viagra) ואחרות) מעלות את רמת החנקן החמצני כדי להפעיל את השפעתן הפרמקולוגית ולשפר את התפקוד המיני.

בשנות הארבעים-חמישים לחיינו מתפתחת תופעה שנקראת בז'רגון הרפואי endothelial dysfunction, כלומר תפקוד לקוי של אנדותל, במסגרתה תאים אלה אינם מייצרים מספיק חנקן חמצני כתוצאה מהפרעות מטבוליות בתוכם (ייתכן שבהשפעת ה-LDL המחומצן וגורמים אחרים). מחקרים רבים בנושא זה הובילו למסקנה שירידה בייצור של חנקן חמצני מביאה להתפתחויות הבאות:
א. דופנות העורקים נעשות נוקשות יותר;
ב. כלי דם אינם יכולים להתרחב;
ג. שילוב זה מעלה את לחץ הדם ומעלה את הסיכון לחלות במחלות לב;
ד. כל הגורמים ביחד מסייעים להתפתחות של טרשת העורקים ולחסימת עורקים.
יש לציין שבתקופה זו גם גורמים הורמונליים רבים, הנמצאים ברמה נמוכה בדם, עלולים להיות מעורבים במצב של תפקוד לקוי של האנדותל ולתרום את חלקם בהתפתחות של טרשת עורקים. בשלב זה רק נציין שבמידה שקיימת רמה גבוהה של הומוציסטאין, של כולסטרול LDL ושל גורמים נוספים, התהליך של התפתחות טרשת העורקים מתקדם במהירות רבה מאוד.
            בדרך כלל המחלה מתפתחת בשקט, והחולה אינו מרגיש דבר עד שאחד מהאיברים בגופו אינו מתפקד כראוי בגלל חסימה משמעותית בזרימת הדם ובגלל חוסר באספקת חמצן. התלונות הקשורות במיחושים שמקורם באיבר הפגוע הן:
טרשת בעורקי הלב: החולה מתלונן בתחילה על כאבים לוחצים באמצע החזה בעת מאמץ או התרגשות נפשית. הכאב גורם לחולה לעצור את המאמץ או להירגע, וכך חולף באופן הדרגתי. לפעמים הכאב בחזה מופיע באופן פתאומי ללא התראה ואינו נפסק גם אחרי מנוחה. הכאבים יכולים להיות מלווים בהזעה רבה ובירידה בלחץ הדם. מצב זה נובע מחסימה מלאה באחד מעורקי הלב והוא דורש טיפול רפואי דחוף בגלל סכנה לדום לב. נסיבות אלה נוצרות כאשר קיים סדק קטן בתאי האנדותל; הגוף מנסה לתקן את המצב על ידי היצמדות של טסיות לסדק, הגורמות להפעלה של מגנוני קרישה ולחסימה פתאומית ומוחלטת בזרימת הדם על ידי קריש דם.
טרשת העורקים בגפיים: במקרים אלה החולה מרגיש כאבים בשרירי הגפיים התחתונות בכל פעם שהוא הולך ומתאמץ. הסיבה לכך היא שקיימת חסימה משמעותית באחד העורקים ברגל, הגורמת לחוסר אספקת חמצן לקבוצת שרירים. הכאבים נעלמים במנוחה. המחלה יכולה להתפתח לאבי העורקים או לאחד העורקים הראשים בגפיים.
טרשת העורקים במוח: המחלה מתפתחת באחר העורקים בצוואר המספקים דם לאזורים השונים במוח או בעורק שבתוך המוח עצמו. במקרה של חסימה חלקית באחד הענפים של העורק, החולה עלול להרגיש חוסר שיווי משקל, הפרעה בדיבור או בזיכרון, חולשה פתאומית באחת הגפיים או תופעה נירולוגית אחרת, לפי המיקום של העורק החסום במוח. לפעמים החולה מאבד את הכרתו באופן פתאומי כתוצאה מחסימה מלאה באחר הענפים במוח, הגורמת לשבץ מוחי.
            קיימים גורמים רבים שעלולים לגרום להתפתחות מחלה זו. חלק מהם תיארנו במהלך הספר, אולם כעת נרכז יחדיו את כל הגורמים שעלולים לקדם את התפתחות המחלה ואת הדרכים שיש לנקוט כדי למנוע את התקדמותה. הגישה הרפואית הרגילה היא לטפל במחלות הידועות שגורמות להתפתחות המחלה כגון תרופות להורדת הכולסטרול, תרופות למחלת סוכרת, ליתר לחץ דם או למניעת קרישת דם. גישה זאת לא הוכיחה את עצמה במניעת התפתחות של טרשת העורקים והתקדמותה, אולם היא יעילה לגילוי הסיבות הרבות התורמות להתפתחותה. בוצעו מחקרים רבים כדי לברר אם הורדת הכולסטרול על ידי הסטטנים מונעת את ההתקדמות של המחלה. מעקב זה ניתן לבצע בקלות על ידי בדיקה על-קולית של דופנות העורקים, בעיקר עורקי הצוואר. ב-1998 מחקר בשם REGRESS הראה שתרופה להורדת הכולסטרול בדם, בשם פרובסטטין (pravastatin), רק מאטה את ההתקדמות של הרבדים הטרשיים, אולם אינה גורמת לנסיגת הפלאק ולריפוי של המחלה. גם המחקר METEOR, שבוצע על רובוסטטין (Crestor) במינון גבוה, של 40 מ"ג, והראה ירידה של כולסטרול עד 78 מ"ג/ד"ל ליום במשך שנתיים, לא גרם לנסיגה של הטרשת, אלא רק להתפתחות אטית של המחלה, שבסופו של דבר מסתיימת בחסימת העורק.
ניסיוני הקליני במשך כעשרים שנה לימד אותי דבר מעניין: אצל חולים רבים המקבלים סטטינים במשך שנים רבות, לא נמנעת הופעת המחלה, ובסופו של דבר הם נאלצים לעבור בשלב כלשהו בחייהם צנתור כלילי או ניתוח מעקפים או שהם סובלים מאירוע לבבי חריף. אני מאמין שכל אחד מאתנו צריך לקחת אחריות על בריאותו ולחפש דרכים אחרות למניעת המחלה. לשם כך, נחוץ לעבור על כל גורמי המחלה ולטפל בהם באופן פרטני. כל הגורמים האלה משפיעים ישירות או בעקיפין על האנדותל וגורמים לתסמונת אי-תפקוד האנדותל, כפי שתיארנו
קיימים תשעה עשר גורמים המשתתפים בהתפתחות של טרשת העורקים: את רובם תיארתי בחלקים שונים באתר זה, וכעת ארכז אותם יחד כדי להסביר את הסיבות ואת הקשרים ביניהם בהתפתחות המחלה(איור 1).

  1.  C Reactive Protein (CRP) גבוה: זה הוא אחד הסימנים המעבדתיים המוקדמים המבשרים על קיום של תהליך דלקתי באנדותל של העורקים במהלך התפתחות של טרשת העורקים, מכיוון שהמקור של חלבון זה הוא מולקולות של כולסטרול LDL, המתאספות בתאי האנדותל וגורמות לשחרור של סממנים דלקתיים ולתגובת נגד של המערכת החיסונית. לכן, רמת בדיקת ה-CRP אצל אנשים בעלי עודף משקל היא בדרך כלל גבוהה. עלייה ב-CRP באופן כרוני נמצאה בהתפתחות של שבץ מוחי, התקף לב ומחלת כלי דם היקפית. חולים עם CRP גבוה נוטים ללקות באירוע וסקולרי תוך שנתיים פי שניים או פי שלושה יותר מהממוצע. עלייה ב-CRP יכולה להתרחש בגלל סיבות נוספות הקשורות להתפתחות של תהליכים ניווניים באיברים אחרים, כפי שאנו רואים בהזדקנות: דמנציה, שבץ מוחי, הפרעות בראייה, אי-ספיקת כבד, דלקת מפרקים והתקף לב, מחלה אוטואימונית וכו'. הרמה הרצויה של CRP צריכה להיות פחות מ-0.5 מ"ג/L אצל גברים ופחות מ-1.5 מ"ג/L אצל נשים.

2.רמה גבוהה של כולסטרול כללי ו-LDL: הכולסטרול LDL הוא מסוכן שכן הוא עובר בקלות דרך הממברנה של התא במצב של מולקולה מחומצנת על ידי רדיקלים חופשיים או סכרור במחלת הסוכרת. רמה מיטבית של LDL היא סביב 80 מ"ג/ד"ל.
3.רמה נמוכה של כולסטרול HDL: תפקידו הוא לקחת עמו מולקולה של כולסטרול מכל הסוגים מהרקמות ובמיוחד מדופנות העורקים ולהביא אותן לכבד לעיבוד מחדש. בדרך זאת הוא מונע את ההצטברות של הכולסטרול ושל ה-LDL בדופנות העורקים. התפתחות של טרשת העורקים תלויה באיזון בין ה-LDL ל-HDL. בגיל מבוגר הרמה של ה-HDL יורדת, ובשלב זה של החיים זה הוא גורם חשוב להתפתחות המחלה. לאחרונה התגלה שטסטוסטרון אצל חולים סוכרתיים משפר פרמטרים רבים אצל חולים אלה ומעלה את רמת ה-HDL וכן מוריד את רמת ה-LDL. נחוצה רמה מיטבית של HDL, יותר מ-40 מ"ג/ד"ל, על מנת להשיג הגנה מרבית על האנדותל בכלי הדם.

  1. רמה גבוהה של טריגליצרידים: רמת טריגליצרידים גבוהה היא אחד הגורמים החשובים הנוספים להתפתחות של טרשת העורקים, שכן הם פועלים יחד עם הכולסטרול LDL. הטריגליצרידים נוצרים מאכילת יתר של פחמימות פשוטות (סוכרים) מאחר שהתאים אינם מסוגלים לעבד אותן בצורה רגילה ולהפוך אותן לאנרגיה (ראו פרק 14). הרמה הבטוחה של טריגליצרידים צריכה להיות פחות מ-100מ"ג/ד"ל אחרי צום לילי, אבל הרפואה הקונבנציונלית מעריכה שעד 149 מ"ג/ד"ל זו רמה מתאימה. כדאי להזכיר שהטריגליצרידים מורכבים ממולקולות של חומצות שומנים מחוברות יחדיו, המשמשות כמקור לייצור אנרגיה במקרה הצורך: רעב או במצב של שמירה על דיאטה צמחונית. מחקרים אחדים הראו שרמות של 105 מ"ג/ד"ל ולמעלה מהן מעלות את הסיכון לחלות בטרשת העורקים, סיכון שנע בין 48% ל-200%. על מנת להוריד את הטריגליצרידים אנו חייבים להפסיק לאכול פחמימות פשוטות (לחם לבן, אורז לבן, תפוח אדמה, בצקים, סוכר וכו') ככל האפשר. יש להפסיק שתייה של משקאות קלים המכילים כמו גדולה של סוכר.
  2. רמות גבוהות של סוכר ואינסולין בדם: הרמה המיטבית של אינסולין לאחר צום לילי היא פחות מ- 10 מיקרו יחידות בינלאומיות/מ"ל. כאשר אנו מגיעים לגיל מבוגר, המיטוכונדריות בתאים מאבדות את היכולת להשתמש בסוכר כדי לייצר אנרגיה. כתוצאה מתופעה זו, רמת הסוכר בדם עולה, והלבלב מפריש יותר אינסולין כדי לשמור על רמה תקינה של סוכר בדם. רמה גבוהה של אינסולין דוחפת את הסוכר לתוך התאים והופכת אותו לשומנים (ראו עמוד על מחלת סוכרת). מצב זה מתאפיין ברמה גבוהה של סוכר, של כולסטרול ושל אינסולין בדם, בעודף משקל ובכבד שומני. קיים סיכון גבוה לחלות במחלות כלי דם וסרטן ובעיקר עלול לפתח סרטן במעיים, בשד, בערמונית וסוגים אחרים של סרטן.

6.רמה נמוכה של חנקן חמצני (Nitric Oxide – NO): מולקולת החנקן החמצני מורכבת מאטום של חמצן ומאטום של חנקן. החנקן החמצני מיוצר כגז על ידי שכבת תאים העוטפת את הדפנות הפנימיות של האנדותל (איור 2). בדיקת דם של חנקן חמצני לא ניתן לבצע במעבדה רגילה, אולם כפי שהוסבר בעמוד על יתר לחץ דם, ניתן לבדוק את רמתו במתקן מיוחד, באמצעות מעט רוק. הוא משנה את צבעו לפי רמתו של ה-NO בדם. בדיקה זו אפשר להשיג דרך חברת "אמזון".

  1. רמה נמוכה של ההורמון T3: הורמון זה הוא מהחשובים בגוף מכיוון שהוא אחראי לוויסות חום הגוף ל-37 מעלות. בטמפרטורה זו המערכות האנזימטיות בגוף פועלת כסדרן. כפי שראינו בעמוד  2, בגיל מבוגר רמת ה-T3 יורדת באופן הדרגתי בגלל השפעה של גורמים שונים על הפעילות של האנזים 5'-deio, הפועל להפיכת ה-T4 מהורמון בעל פעילות חלשה להורמון פעיל, T3 (ראו עמוד על תת-פעילות סמויה של בלוטת התריס). כתוצאה מפעילות בלתי יעילה של האנזים 5'-deio, רמת ה-3T יורדת יחד עם חום הגוף שנמדד בפה בטמפרטורה של 36.5-36 ואפילו פחות מכך, הפעילות האנזימטית בתוך התאים מתמעטת, המיטוכונדריה אינה הופכת את הסוכר ואת הכולסטרול לחלקיקי אנרגיה, וכך רמות הכולסטרול והסוכר בדם עולות. כאשר רמת ה-T3 נמוכה ונמצאת בשליש התחתון של הנורמה, זה הוא אחד הגורמים החשובים לעלייה בכולסטרול, בטריגליצרידים ובסוכר בדם ולהתפתחות של טרשת עורקים. בנוסף לכל זה, רמה מיטבית של הורמון T3 מרחיבה את כלי דם ומורידה את לחץ הדם. מניסיוני, מרבית החולים שלהם כולסטרול או סוכר גבוה בדם סובלים מתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס, שלא אובחנה. חום הגוף צריך להיות סביב 37 פלוס-מינוס 0.2 מעלות צלזיוס מהשעה 10:00 עד השעה 22:00. במקרה שקיים חום נמוך מ-36.8 מעלות בשעות אלה, נדרשת הערכה מעבדתית של כל ההורמונים של בלוטת התריס (ראו תת-פעילות סמויה של בלוטת התריס).
  2. אצל גברים – רמה נמוכה של טסטוסטרון: כאשר גברים מגיעים לגיל ארבעים ויותר, האשכים מייצרים פחות טסטוסטרון, וחלק מהטסטוסטרון שהאשכים מייצרים הופך לאסטרוגן, כפי שתיארנו בעמוד הדן מניעת הגדלת שפירה של הערמונית וטיפול בה. מחקרים רבים הראו שרמה נמוכה של טסטוסטרון ורמה גבוהה של אסטרוגן אצל גברים גורמות לעלייה במשקל ולהיקף השומן בבטן ומעלות באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלת לב ובשבץ מוחי. רמה מיטבית של טסטוסטרון מעורבת בפעילות של הכולסטרול HDL, אשר מעביר את הכולסטרול מהדפנות של העורקים לכבד, מוריד את הרמה של ה-LDL ומוריד את הרמה של האינסולין. לכן, רמה נמוכה של טסטוסטרון, יש לה תופעות שליליות בגוף והיא נוטה לגרום לייצור של קרישי דם. לעומת זאת, רמת מיטבית של טסטוסטרון בשליש של הנורמה מגנה על החולה מהתפתחות של טרשת עורקים (ראו גיל המעבר בגברים).
  3. אצל גברים- רמה גבוהה של אסטרוגן (E2): כפי שהסברנו קודם, מצב זה מלווה בדרך כלל בעודף משקל, בסוכרת, ברמה גבוהה של אינסולין בדם וברמה נמוכה של טסטוסטרון. אצל גברים האסטרוגן גורם לקשיים בקיום של יחסי מין ולהגדלת הערמונית והשדיים. אסטרוגן גבוה מעלה את הסיכון לחלות בטרשת העורקים בגלל הפעילות של האנזים ארומטאז, המוריד את רמת הטסטוסטרון וה-DHEA, שני הורמונים חשובים למניעת טרשת עורקים. רמה מיטבית של אסטרוגן צריכה להיות פחות מ-100 pmol/L, ואפשר להשיגה בעזרת תוספי תזונה החוסמים את הפעילות של האנזים ארומטאז (ראו עמוד על הגדלה שפירה של ערמונית).

10.10E2) ושל פרוגסטרון:

  1. 11לחץ דם גבוה: לחץ הדם האופטימלי הוא 130/85 mmHg, אולם לעתים, כאשר לחץ הדם מגיע רק       ל-149/90 mmHg, נהוג להתחיל בטיפול. לפי מחקר שפורסם ב-JAMA, הסיכון לחלות במחלות לב   וכלי דם עולה באופן משמעותי כאשר לחץ הדם גבוה יותר מ-120/75 mmHg. זאת אומרת שאחרי         גיל חמישים, כאשר האנדותל מייצר פחות חנקן חמצני, מרבית האנשים המבוגרים מסתובבים עם      לחץ דם גבוה בצורה מסוכנת ולא מאוזנת במרבית שעות היום. אם לחץ הדם גבוה מ-120/80 מ"מ       כספית, קודם כול צריך לבצע תכנית להורדה במשקל: הפחתת כמות הקלוריות שנצרכת ביממה,         הפחתה בצריכת הפחמימות בעזרת דיאטה ים-תיכונית או דיאטת DASH, הכוללת מזונות המעלים            את רמת החנקן החמצני וביצוע פעילות גופנית יומיומיות. ניתן להעלות את רמת החנקן החמצני באופן טבעי, כפי שהוסבר על יתר לחץ דם.
  2. רמה גבוהה של הומוציסטאין (Homocystein): ההומוציסטאין הוא תוצר לוואי של המטבוליזם של            חומצת האמינו מטיונין (methionine), הנמצאת בבשר. בדיקת דם לחומר זה אינה מתבצעת באופן         שגרתי. הרמה המיטבית של ההומוציסטאין צריכה להראות שהכוכבית נמצאת באמצע של העקומה    הנורמלית באוכלוסייה. אצל אנשים שצורכים כמות גדולה של בשר, נמצאות רמות גבוהות של       הומוציסטאין. הבעיה עם ההומוציסטאין היא שהוא אחת הסיבות החשובות, שאינן מאובחנות,   להתחלת ההתפתחות של טרשת העורקים מכיוון שרעילותו מזרזת את הנזק לאנדותל במיוחד אחרי   שנוצר פלאק מיקרוסקופי. מצב זה נוצר עקב מחסור חמור בוויטמין B.
  3. רמה נמוכה של ויטמין D: המחזור של ויטמין D הוא אוניברסלי. הרמה המיטבית של ויטמין D היא מעל 75 ng/ml. ויטמין D ידוע כמגן על מבנה העצמות, אולם בשנים האחרונות נמצא שהוא מוריד את הסיכון לחלות בסרטן, מאחר שהוא בין הגורמים המשפרים את הפעילות של המערכת החיסונית. מכיוון שהוא מוריד את ה-CRP, הוא משתתף עם גורמים אחרים במניעת טרשת העורקים. כאשר רמתו בדם נמוכה, קיימת נטייה של פי שניים יותר לחלות בטרשת עורקים.
  4. מחסור בוויטמין K: רמה מיטבית של ויטמין K מסייעת לסידן לשקוע בעצמות, אולם מרחיקה את הסידן מהעורקים. לכן חולים שלהם רמה נמוכה של ויטמין K או שנוטלים תרופות לדילול דם נוטים לפתח הסתיידות של הפלאק ומפתחים יותר התקפי לב. ויטמין K ניתן לקבל דרך המזון: ביצים, מוצרי חלב וירקות ירוקים.
  5. עלייה ברמת הפיברינוגן (fibrinogen): חומר זה משתתף בתהליך של קרישת הדם ביחד עם סידן וויטמין K. בגיל מבוגר עולה רמת הפיברינוגן יחד עם נטיה להתפתחות של קרישי דם החוסמים את העורקים של הלב, המוח או הגפיים. לכן הרופאים נוהגים לתת תכשירים למניעת קרישת דם. אולם תרופות אלה מונעות קרישי דם באופן חלקי בלבד. עלייה ברמת הורמונים הטבעיים וההורמון adiponectin על ידי דיאטה ים-תיכונית או אחרת מורידה את הפיברימוגן, את המשקל ואת האירועים הקרדיו-וסקולריים, ואיזון בהורמונים טבעיים מוריד את רמת הפיברינוגן ואת נטיית היתר לקרישת דם.
  6. רמה גבוהה של קורטיזול: כפי שלמדנו בעמוד 2, הקורטיזול עולה עם הגיל. מצה זה קיים בנוכחות של סטרס ממושך או בשל מחלה כלשהי. התוצאה הסופית היא שהקורטיזול מתנגד לפעילות של האינסולין ומעלה את רמת הסוכר והאינסולין בדם וכן את רמת הכולסטרול, מוביל להשמנה, ליתר לחץ דם, לירידה בפעילות של המערכת החיסונית – וכך רמת הקורטיזול הגבוהה תורמת להתפתחות של טרשת עורקים.
  7. מחסור בהורמון IGF-1: גם הורמון זה נמצא ברמה נמוכה מאוד אצל חולים עם טרשת העורקים, ויחד עם רמות נמוכות של הורמונים אחרים, ה-IGF-1 משתתף בהתפתחותה של טרשת עורקים.

18.גורם תורשתי: מהווה גורם מכריע רק אצל מספר קטן של חולים בטרשת העורקים. במצב זה רמות גבוהות של כולסטרול מתגלות בגיל צעיר מאוד כתוצאה מפגם גנטי באחד האנזימים האחראים למטבוליזם של הכולסטרול. רמה גבוהה של כולסטרול משפחתי על רקע גנטי היא נדירה. במבחנה עם דם כזה נראה שכבה עבה עליונה של שומן. ברוב המקרים, רמת גבוהות של כולסטרול ו-LDL מופיעות בשנות הארבעים לחיינו וקשורות בסגנון חיים או שנגרמות כתוצאה משינויים מטבולים. לכן כאשר אצל בן ארבעים מתגלה לראשונה כולסטרול גבוה, ולאביו – בן שישים או יותר – יש גם כולסטרול גבוה או שהוא סובל ממחלת לב, זה לא אומר שהבן קיבל את המחלה בתורשה, אלא שיש פה תופעה של כולסטרול גבוה כתוצאה משינויים הורמונליים רבים, כפי שהסברתי בחלקים שונים בספר.
19.סיבות משניות: יש מחלות מסוימות או הרגלים שעלולים לגרום לעלייה בשומנים בדם כגון אי-ספיקת כליות, דלקת בכבד, תרופות כגון אסטרוגן סינתטי, סטרואידים, חוסמי בטא ואחרים, סטרס ממושך ועישון.
אז מה עושים?
שנים רבות של מחקרים הראו שהצלחנו להגיע להבנה מה הן הסיבות להתפתחות של טרשת העורקים. לכן המטרה הראשונה היא לאבחן את המחלה המעורבות בהתפתחות של טרשת עורקים מוקדם ככל האפשר כדי למנוע נזקים בגוף. יש צורך לאתר תשעה עשר גורמים שונים, שתיארנו קודם, המתחברים יחדיו ומשנים בהדרגה את הדפנות הפנימיות של העורקים עד להתפתחות של חסימת העורק והפרעה בזרימת הדם באיבר מסוים. בשלב זה, גם בדיקות כמו מבחן מאמץ, מיפוי לב או צנתור עורקי הלב יכולות לגלות את נוכחות המחלה. אני מעוניין למנוע אותה, וברגע שאנו יודעים על הגורמים אלה, אנו יכולים גם למנוע את ההתפתחות המחלה ואת תוצאותיה. קודם כול יש לבצע את בדיקות המעבדה כדי לברר את המצב ההורמונלי ושל גורמים נוספים שתיארנו קודם.
            איזון הורמונלי עם הורמונים טבעיים לערכים המיטביים כפי שהיו לנו בגיל צעיר היא גישה מרכזית
            אחר כך יש להתמד גישה תזונתית מתאימה כדי להוריד את גורמים הסיכום המעורבים במחלה זאת. בשלב זה אתם חייבים לבחור בין פחמימות לחיים באיכות טובה. אני, לפני שנים רבות, בחרתי בחיים. הדיאטה הים-תיכונית או דיאטת DASH, המעלות את ייצור החנקן החמצני וההורמון adiponectin, הן הדיאטות שהוכיחו במקרים רבים את יעילותן והן יכולות לגרום להישגים משמעותיים אם אנו ממלאים את הוראותיהן במלואן ומשלבים אותן בהמלצות אחרות שמובאות כאן. שילוב זה משפר את חילוף החומרים, גורם לירידה במשקל, להורדת רמת הכולסטרול הכללי, הטריגליצרידים וה-LDL, להורדת רמות הסוכר והאינסולין ולהפחתת את הרגישות לגלוטן.
תוספי תזונה לשיפור המעילות של המיטוכונדריה הם חיוניים כדי שהתאים ישתמשו בסוכר ובכולסטרול ליצור יותר אנרגיה
פעילות גופנית: המטרה של פעילות גופנית על בסיס יומי:

  • להגביר את ייצור החנקן החמצני;
  • החנקן החמצני משפר את הפעילות הגופנית;
  • מעוררת את הייצור של ההורמונים IGF-1 וטסטוסטרון;
  • מאזנת את לחץ הדם;
  • מגבירה את שרפת הקלוריות וכך מסייעת להורדה במשקל;
  • מעלה את רמת ה-HDL;
  • מורידה את רמת הכולסטרול, הסוכר, ה-LDL והטריגליצרידים;
  • משפרת את הפעילות של המערכת החיסונית.

על מנת להגיע הישגים משמעותיים, אנו חייבים להתאמן כ-150 עד 210 דקות בשבוע בצורה בינונית עד נמרצת, למשל שלושים דקות הליכה חמש פעמים בשבוע עם הגברת המהירות במשך הזמן. ניתן לבצע פעילות גופנית אחרת כגון הרמת משקולות בחדר כושר, רכיבה על אופניים, משחק טניס או פעילות ספורטיבית אחרת כפי שהבר על פעילות גופנית להפרשה טבעית של הורמונים.
לסיכום, המשימה היא קשה. צריך לדאוג להרבה גורמים וליטול תוספי מזון רבים, לפחות בהתחלה עד שהמצב משתפר ומחלות נעלמות. כמו כן דרוש כסף רב כדי למלא את המשימה זאת. אולם את מרבית התוספים ניתן לרכוש דרך האינטרנט בעלות של 300-200 דולר כל חודשים- עד שלושה חודשים. הורמונים אחדים כגון טסטוסטרון, אסטרדיול ו-T3 דורשים מרשם רפואי בארץ, אחרים ניתנים להשגה דרך האינטרנט. רצוי להשיג שיתוף פעולה מהרופא המטפל לצורך השגחה רפואית ובדיקות מעבדה תקופתיות על מנת לעקוב אחרי רמת ההורמונים ולהשיג רמה מיטבית שלהם.
הדגש הוא על טיפול עצמי: לימוד הבעיות, דרכי גישה לחומרים, אכילה נכונה ופעילות גופנית. הכול תלוי באיזה גיל אנו מתחילים את התהליך ומהן המחלות שפוקדות אותנו. בתחילה ההוצאות הכספיות עלולות להיות גבוהות, אולם לאחר שהמצב משתפר, אנו יכולים לקבל את התוספים כדי להחזיק את הגוף במיטבו בהתאם לתוצאות הבדיקות. ההורמונים הביולוגיים נדרשים במשך כל החיים מכיוון שהגוף הפסיק לייצר אותם לנצח. יוצא דופן הוא ההורמון IGF-1, שיכול להישאר ברמה גבוהה רק על בסיס של פעילות גופנית או נטילת חומר המעורר את ייצורו לפני השינה. במשימה זאת דרושים לנו התמדה, לימוד עצמי והבנה של כל התהליכים הביולוגיים כדי שנדע איך לפעול ונאמין שהדרך הזאת מונעת מאתנו הרבה סבל ומשפרת את איכות החיים בגיל הזקנה. נדרשות גם מעט אהבה עצמית ומודעות לכך שאנו עושים זאת במטרה ליהנות מהחיים, מכיוון שאנו לא רוצים שהגוף שלנו יינזק, ולכן נוכל לשמור עליו ולהזדקן בקצב הרבה יותר אטי לעומת זולתנו. אני עשיתי זה ועכשיו אני נהנה מזקנה בעלת איכות חיים גבוהה מאוד.